ריילי ביץ'. פיסת גן עדן קטנה באי קראבי שבתאילנד.
חוף ים מדהים מוקף בצוקים עצומים ובטבע קסום המעוררים בך את תחושת העוצמה של הבריאה.
ובתוך כל היופי הזה, מתגלה לה במלוא הדרה אחת מתופעות הטבע הקסומות.
מחזוריות הגאות והשפל שמסתירה וחושפת את שבמעמקי החוף ומעמקי הנפש.
ברגעי השיא של הגאות המים עולים ומציפים ומכסים כל פיסת חוף.
לעיתים אף חודרים אל השבילים המיועדים להליכה.
חוסמים את המעברים, או מלטפים את כפות רגליך במים קרירים ונעימים.
ברגעי השיא של השפל הכל חשוף. קילומטרים של חוף מתגלים.
סרטנים יוצאים ממחילותיהם, צדפים אלמוגים ושאר אוצרות הים מתגלים
ולעיתים עולה גל ריח לא נעים של ביצה סרוחה.
גם אנחנו חיים את המחזוריות הזו בנפשנו.
רוב הזמן אנחנו נמצאים בטווח שבין הגאות לשפל.
חלקים מאתנו נסתרים לעיניי המתבונן ואפילו לעיניי עצמנו, וחלקים אחרים חשופים.
ואז מגיעים הרגעים האחרים....הרגעים שבהם אנו מוצפים ברגשות.
חשים שקשה לנו "להחזיק את הראש מעל המים".
שכל רגע אנו עלולים לטבוע בתוך נהר החוויות והרגשות.
מייחלים לחבל הצלה שייזרק לעברינו.
ורגעים אחרים של שפל.
רגעים בהם אנו נוגעים בקרקע הכי עמוקה שיש.
ושם....שם הכל ניצב חשוף לנגד עינינו, כמו מסך שהורם מעל הנפש.
השפל חושף את השורשים שלנו ויחד איתם את כל היופי והשדים הנסתרים. הוא חושף את האני האמתי שלנו.
רובינו חוששים מהמקום הזה ומנסים לחפש כל דרך מילוט אפשרית ממנו.
אבל בעודי עומדת שם וחווה את המעברים הללו אני חושבת לעצמי
שלו יכולנו לצפות בתנודות הגאות והשפל של הנפש באותה השתאות שבה אנו צופים בה בטבע,
לו יכולנו ללמוד את תנועותיה ונשימתה בתוכנו,
היה מתגלה בפנינו העולם הקסום של נפשנו.
לו היינו מאפשרים לגאות ולשפל להיות חלק אינטגרלי מחיינו מבלי לשים תווית של טוב או רע...
עליות ומורדות...
אלא כחלק מהטבע האנושי שלנו.
הייתה ניתנת לנו הזדמנות יקרה מפז להכיר את השדים שלנו.
להיחשף לאוצרות הטמונים בנו ולהתקרב עוד צעד לאני שלנו.
המחזוריות הטבעית של הנפש היא זו שמאפרת לנו קיום.
היא זו שמאפשרת לנו את ההתפתחות והצמיחה וההליכה קדימה.
